-
-
-
הרבה מאיתנו מרגישים אבודים בתוך החיים. אבודים בתוך עצמנו. במקום להיות בחיים, אנחנו מרגישים מחוץ להם.
אנחנו מבולבלים,חסרי כיוון ולא יודעים לאן להמשיך מכאן.אנחנו מרגישים תלושים ולא מצליחים לחוות קירבה.
ההרגשות האלה בדר"כ מלוות בפחד וחרדה. לעיתים הן אף מביאות אותנו לדיכאון.
אנו חשים חסרי ביטחון מול העולם. חסרי ערך. לפעמים עד כך שאנו חווים קושי לנהל שיחה פשוטה.
אנחנו מרגישים פחות טוב מאחרים והמעגל הסגור הזה נמשך וגדל ומתגבר. נראה לנו שאין ממנו דרך יציאה. כמו רחוב ללא מוצא.
מי אני?
אני דנה. את כל הרגשות שתיארתי כאן למעלה חוויתי לא מעט פעמים בחיי בעצמי. למעשה הם היו נתח עיקרי מחיי. ועד היום הם מופיעים.
בגיל 18 התחלתי לצעוד בנתיב רוחני. התחברתי לרייקי, ומאותו רגע התחיל בי מעין מרוץ רוחני. תירגלתי הרבה מדיטציות בנסיון להגיע לאושר ולמקום רוחני גבוה שכולו אור ואהבה.
עולם התיקשור וטבע המציאות עניין אותי מאוד וקראתי אינסוף ספרים ומאמרים בנושא. התנסיתי בחוויות תיקשור. התחברתי לרייקי ולהילינג. כל הדברים הללו היו באמת מעניינים. אבל בתוך כל החיפוש הזה, פיספסתי לחלוטין את עצמי. החיפוש הזה קרה מתוך מקום של בריחה מעצמי. של נסיון לא לפגוש את הכאב הנוראי שאני חווה בחיים. זה ייצר נתק ענקי בתוכי ועוד סבל בחיי.
הייתי בדיכאון במשך שנים. לא קראתי לו בשמו ולא סיפרתי עליו לאף אחד. עובדה זאת החריפה את היותו.
סבלתי הרבה ואף נטלתי כדורים אנטי דיכאון וחרדה במשך שנים ,עד שגיליתי שהכל הוא נסיון להסתתר מעצמי.
הגילוי שלי הוא גילוי פשוט מאוד. להיות מי שאני זה מרפא.
במשך השנים השתתפתי באינסוף קורסים של ריפוי. החל משמאניזם וכלה בקורסים של התפתחות רוחנית.
בנוסף אני מטפלת באיזון גופ-נפש. מטפלת בריברסינג ובפוקוסינג, במגע ודמיון מודרך.
מעולם לא אהבתי להשתמש בכלים ובטכניקות. תמיד דגלתי במפגש כנה אמיתי ואוהב.
כיום אני באה כפי שאני.
בגישה אוהבת קשובה ומקבלת.
בגישה מרפאה.
פשוט להיות אני.
להיות ביחד.
אנחנו "נהיים" מי שאנחנו ע"י חיבור לרגשות שלנו והקשבה ללב ולילד הפנימי שאנחנו.
אני מזמינה אותכם לגלות ביחד מי אנחנו.
בגישה אוהבת זו, דרך היחס הקשוב אל עצמנו, החיים נהיים יותר נעימים. יותר אוהבים. יותר מקבלים. יותר שופעים. דברים שתמיד רצינו, לפתע מגיעים אל תוך חיינו ללא מאמץ.
פתאום קל לנו יותר לבטא את עצמנו, אנחנו מרגישים בנוח בסביבה חדשה, אנחנו נהנים מהלבד שלנו, אנו חווים יצירתיות, מרגישים שמחה ללא מאמץ, מרגישים שיש משמעות לחיים ולקיום שלנו בתוכם. אנחנו חווים שלווה וסיפוק.
אנחנו מרגישים לפתע שהחיים אוהבים אותנו ותומכים בנו. במי שאנחנו.
חברים, זה אפשרי. ומותר לבקש. מותר לבקש שיהיה לנו נעים. ומוטב מוקדם מאשר מאוחר. החיים קורים כל הזמן ומותר לנו להשתתף בהם. זה אפילו כיף.
במפגש ביננו נעשה היכרות עם גישה אוהבת וקשובה אל עצמנו. ונגלה מי אנחנו כבר עכשיו.
בואו כמו שאתם.
-
-
מעוניינים לקבל ממני מאמרים ועידכונים?
מעוניינים להגיע למפגשי ליווי אישיים או קבוצתיים?
הירשמו כאן.
-
תגובות